אור חדש

 ברוך דין האמת הסתלק

לגנזי מרומים

 

מרן הרב יהושע מאמאן זצוק"ל

 

זקן רבני מרוקו ומחבר הספרים עמק יהושע ועוד.

                                                                     

מרן הרב יהושע מאמאן זצוק"ל
פרשת שבוע וארא מפי הרב אברהם אסולין
הרב עמאר מספיד את יהושע מאמאן זצוק"ל בלויה
 

 

מרן הגאון הגדול רבי יהושע מאמאן זצוק"ל שר התורה, זקן רבני מרוקו ומוותיקי הדינים בעולם מלפנים אב"ד בעיר סאפי, ומרכאש, וכן כיהן בבית הדין הגדול ראבט


 

הגאון מרן רבי יהושע מאמאן זצוק"ל  שר התורה, זקן רבני מרוקו ומוותיקי הדינים בעולם.

בקצרה, בקרוב בס"ד. נרחיב היריעה.

  ר\' יהושע ממן שליט\"א עם הרב אברה אסולין שליט\"א

הרב נולד בשנת תרע"ח, (1918), בעיר צפרו לאביו הגאון רבי רפאל עמרם זצ"ל בשנת  בצעירותו למד הרב בבית רבו הגאון החסיד רבי דוד עטר זצ"ל, התלמידים היו לנים בתחילת הערב בבית הרב, ומחצות לילה היו משכימים, מתחילים את הסדר באמירת תיקון חצות וממשיכים בלימודם, כך הרב למד אל רבו שלוש שנים.

אהבת תורה

בגיל חמש עשרה, הרב נתבקש על ידי אביו ללמוד מלאכה, הדבר המקובל בצפון אפריקה, שתלמידי חכמים היו מתקיימים ממלאכה, כמאמר התנא "יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ", הרב הלך ללמוד את מקצוע הנגרות, אך ראשו של הרב בהוויות אביי ורבא, הנגר מתפלא כה בחור מוכשר, וידיו אין עמו, עד שהנער מגודל תשוקתו, לתורה שב הרב לבית אביו, ואמר אבא חשקה ליבי בתורה בלבד, אביו קבלו וידע שעוד נועד לגדולות. אחיו ניסה להניע אותו מהחלטתו מללמוד יום שלם, והוסיף ממה תתפרנס אתה וב"ב, הרב הוסיף מוכן אני ללמוד מעוני, נפשי קשורה בעבותות אהבה לתורה, וסיים הרב ובי התקיים מאמר חז"ל כל המקיים את התורה מעוני סופה שמקיימה מעושר (מפי הרב). 

ברבנות:

סאפי

בשנת (1946), קבל הרב תעודת דינות מבית הדין הגדול בראבט, הרב הדין הכי צעיר שהיה במרוקו. התמנה הרב לדין ורב העיר סאפי למשך שש שנים.

ראבט

 משנת 46 עד שנת 63 הרב התמנה לדין וסגן אב"ד ראבט למשך שתים עשרה שנה.

מרכאש

משנת 63 ועד שנת 67 התמנה הרב לאב"ד ורב העיר מרכאש.

בארץ ישראל.

 בשנת 1967 הרב עלה ארצה למרות תפקידיו הרבנים במרוקו, והכל כדי לקיים מצות כיבוד אם, שהאב שמע שאין מי שיטפל באמו, מיד השאיר הכל מאחוריו ועלה ארצה. אז היה הראשון לציון הרב יצחק ניסים זצ"ל ושמע על גדולתו התורנית של הרב, והציע לרב להיות אב"ד בעיר חיפה לעניני גיטין לבד, הרב סירב בכל תוקף היות שבכל המקומות בהם כיהן הרב במרוקו הרב לא הוציא תחת ידו גט, מלבד פעם אחת ויחידה וגם על כך הרב הצער רבות ולאחר תקופה מה, נישאו שנית לשמחה הרב (מפי הרב). 

נהריה

משנת 1968 ועד שנת 1978 כיהן בצפון בעיר נהריה רב העיר.

באר שבע

משנת 1978 ועד שנת 1988 כיהן הרב דין בדרום בעיר באר שבע, למרות שרצו שהרב יכהן בהרכב השני כאב"ד, הרב סירב, מפני שהרב לא היה בקי בבירוקרטיה בבתי הדין בארץ.  בבאר שבע הרב התגורר בעיר, מדי יום ביומו ושבת בשבתו הרב כיתת רגליו מבית כנסת לבית כנסת, ורבים השיב מעון, כיום בנו הרב אברהם שליט"א מכהן כרב שכונה וממשיך דרך אביו בעיר האבות. ומשם נתעלה ושמש דיין כחבר בבית הדין הגבוה לערעורים בירושלים, ובשכונת בית וגן הקים בנו של הרב הרב רפאל עמרם בית מדרש מרכז רוחני, שבו יש ספריה ענפיה לרבני צפון אפריקה, ואשר נשיא המרכז הרב בעל העמק יהושע שבחגים ובשבתות פוקד הרב את צאן מרעתו. כיום בית הרב נהפך לתל תלפיות אלפים עולים מכל רחבי העולם, החל מרבנים ועד ילדי תלמודי תורה שמגיעים להתברך.

במה הארכת ימים

שהיתי בבית הרב, שאלתי את הרב במה הארכת ימים, הרב בראשית דבריו ציין שהכל בזכות התורה, שרציתי לשמוע עוד, אז הרב סיפר שבאותה תקופה עם עלית הרבה יהודים ממרקו לארץ, איימי ע"ה, עלתה לארץ מרוב כיסופיה לארץ הקודש, וכאשר הרב קבל מכתב שאין מי שידאג לאמו, הרב בתוך זמן קצר עזב את עולם הדיינות והרבנות, למרות שהרב נועד עוד לגדולה, והרב עלה לטפל באמו, והוסיף הרב, ממש שהצלתי את איימי ממות לחיים, ועוד סיבה שהרב מקפיד מצעירותו אמירת ברכת אשר יצר בכוונה גדולה (מפי הרב).

שבת שלום:

על אחר אמירת עלינו לשבח, אומרים קדיש, ואחריו אומרים כל הציבור את הפיוט 'יגדל אלוהים חי', ואז מאחלים איש לחברו, 'שבת שלום ומבורך', וכתב בספר פתח הדביר (סימן רסב אות ד'), לא יפה עושים הבאים לנשק את ידי הגדולים בעוד שאומרים עלינו לשבח פיוט יגדל אלהים חי, או סדר שלום עליכם, מה בצע בנשיקה זו, כי אינם מקבלים שום ברכה. והגם דנשיקת יד של הגדולים בתורה פשיטא ודאי דישיג בזה תועלת גדול לפי  הקדושה הרבה שיש בהם דמלכי רבנן מחדשים בכל יום הלכות וכותבין בימין ושמאל מסייע לימין, שיש באצבעותיהן קדושת התורה כתובה באצבע אלהים, מכל מקום טפי עדיף לנשק ידיהם בעת שיכולים לברך ע"כ. וכך נוהג בקודש הגאון הגדול הרב יהושע מאמאן שליט"א שאינו לחץ יד לאיש עד סוף פיוט יגדל אלוהים חי (מפי בנו הרב רפאל מאמאן).{מתוך הספר תורת אמך כת"י בס"ד יצא בקרוב}.

חברת דובב שפתי ישנים

חיג"א דיומא. כתב סבו הגאון רבי רחמים מאמאן זצ"ל

מחיבורי הרב שליט"א

א. שו"ת עמק יהושע על ארבעה חלקי השולחן ערוך, שבעה חלקים, בין התשובות נמצא התכתבות בין הרב למרן הראשון לציון הרב בן ציון עוזיאל זצ"ל.

ב. שער יהושע מערכאות ע"פ סדר אותיות א- ב.

ג. שדה יהושע.

ד. הגדה של פסח עם פרוש הגה"צ רחמים יוסף מאמאן זצ"ל ופירושו של הגר"י מאמאן שליט"א.

ה. עם ר"ם תולדות שולשלת הרבנים לבית משפחת הרמב"ם המיוחסים עד לנשר הגדול הרמב"ם, מפרי עיטו של הרב רפאל עמרם מאמאן שליט"א רב מרכז רוחני יד רמ"ה.

לרכישת ספרי משפחת רבני מאמאן ראו בקטגוריה חנות.

לצפיה בשיעור מהרב יהושע מאמאן זצוק"ל  בכנס בני תורה יוצאי מרוקו http://orhadash.net/index.php/site-map/g65utif7t6gi7/video/ouyhgf.html 

 

לתגובות והצטרפות למיל השבועי

וקבלת חוברות תורת אמך – מנהגי מרוקו וצפון אפריקה This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 

קדושת בית כנסת. אתר אור חדש

א. אבי מורי שמע מזקני הכפר אולדמנצור על מעמד ברכת הלבנה שהתקיימה באותם ימים. באותם ימים שרר מתח רב בכפר, על כן מיד לאחר ברכת הלבנה נגשו אנשי הכפר להרה"צ רבי כליפה אלמליח זיע"א ושאלוהו אודות השמועה על בוא הנאצים, אמר להם רבינו: 'אכן יבואו לכאן הנאצים, אך לא יצליחו לבצע את זממם, זאת בזכות ששמרנו על כבוד בית הכנסת ולא דיברנו דברים בטלים בתוכו. ורבות רבנו עורר על קדושת בית הכנסת, והיה שגור בפיו דברי הזהר פרשת תרומה (עמוד קלא:). תרגום, מי שמדבר בבית כנסת בדיבורים של חול, אוי לו שמראה פרוד, אוי לו שגורע האמונה, אוי לו שאין לו חלק (באלקי) ישראל, שמראה שהוא אין לו אלוקים, ולא נמצא שם, ואין לו חלק בו, ולא מפחד ממנו, ונוהג בזיון בתיקון העליון שלמעלה.

ב. הגאון רבי אברהם סבע זלה"ה ממגורשי ספרד, בספרו צרור המור פרשת בהר, "וכן נמשך להם הגירוש בספרד מצד חלול שבת מחלוקת וקטטה בבתי כנסיות בשבתות וימים טובים, עד שבעונותינו סבבו לעשותם בתי עבודה זרה. רבי פלוני ראה בית כנסת שהייתה בו מחלוקת. ואמר חוששני שיהא בית עבודה זרה, ולימים מועטים נלקח לבית עבודה. וכל זה לפי שלא היה להם יראת מקדש. הרבנים מחו בכל תוקף בידי השותים ערק ואוכלים ביצים בבית הכנסת בתפלת שחרית, שהרי פסק שו"ע (סימן רפט הלכה א), אין לאכול קודם הקידוש.

ג. סדנא בבא חאקי זלה"ה צעק רבות על חילול קדושת בית הכנסת, קדושת ספר תורה, אכילה קודם קידוש. והוסיף שיש בזה חשש כפירה שח"ו אין השכינה שורה בבית הכנסת, ומשה רבנו ע"ה אמר בפרשת נצבים "פן יש בם איש אשה אשר לבבו פונה היום מעם ה' ... לא יאבה ה' סלוח לו, כי אז יעשן אף ה' וקנאתו באיש ההוא" בר מינן על ככל ישראל. ואדם כזה כדאי לו שלא יבוא לבית הכנסת ויתפלל בביתו. מתוך דרשת הגאון רבי רפאל כדיר צבאן זלה"ה. (ספר שיירי הנפש סימן ט).
ד. הרב רבי עמרם ארוביע זלה"ה כאשר כיהן כרב שכונת נחלאות שבעה"ק ירושלים ת"ו בנה בית כנסת ע"ש אביו החסיד רבי שלמה ארוביע זלה"ה, סיפר אחד הפועלים שהשתתף במצוות בנית בית הכנסת, כי רבי עמרם הקפיד שכל הפועלים מעבר לכך שכולם יהיו יהודים, שגם יקפידו בכל יום טרם מלאכתם לבנית בית מקדש מעט ללכת ולטבול "מפני שבית הכנסת צריך להבנות בקדושה וטהרה (מבוא לנתיבי עם).
ה. הרה"צ רבי חנינא אברג'ל זלה"ה התגורר במושב תירוש, היה רגיל להתפלל בבית הכנסת אשר נמצאת במושב השכן, את דרכו לבית התפלה היו הולך ברגליו מרחק גדול ביותר (כחמישה ק"מ), על אף גילו המבוגר. בדרך לשם הוא היה עובר בתוך קוצים, נחשים עוברים לידו והוא בכלל לא רואה אותם, כשהיו באים אליו כלבים הוא היה משתיק אותם ולא פחד מהם, היה עושה את הדרך הזאת בימי החורף הקרים, למרות שכל הדרך היתה מלאה שלוליות, וכל זאת כדי להשלים להם מנין ולקרא להם בספר התורה (בצור ירום ח"ז עמוד לא/ב).
ו. לאחר שהרב משה מלכה זלה"ה התיישב בעיר פתח תקוה

ושמש כרבה של העיר, פעל ויסד בית הכנסת בבנין קבע. וכך כתב הרב בספרו מקוה המים (ח"ו, או"ח סימן יא) וז"ל: כאמור זכינו להקים בית הכנסת בפתח תקוה שכל הקהל הוא מרוקאי, ומשום כך גם הנוסח וגם המנהג שם הוא מרוקאי. כפי שנהגנו אז, כדי שלא להוציא לעז על אבותינו נ"ע, ולא יאמרו האנשים דהוו 'קטלי קני באגמא'.
ז. הצדיק רבי אהרן משה פינטו מעולם לא דיבר שיחה בטלה בבית הכנסת, ופעם שאל את בנו למה יש שלטים בבית הכנסת "אסור לדבר בשעת התפילה" הלא איך אפשר בכלל לדבר בבית הכנסת (מפי הרב חיים שמעון פינטו רב העיר אשדוד)

שבת שלום הרב אברהם אסולין רב האתר אור חדש

לתגובות:

 

לתגובות והצטרפות למיל השבועי

וקבלת חוברות תורת אמך – מנהגי מרוקו וצפון אפריקה a0527145147@gmai