אור חדש | מאמרים | ביוגרפיה הרב אלעזר הלוי
ביוגרפיה הרב אלעזר הלוי
כמוהר"ר אלעזר הלוי זלה"ה
לימוד במראכש
רבינו נולד בעירת אלקלעא
הסמוכה לעיר מראכש לאביו מו"ה יוסף בן מו"ה רבי יהודה.
כאשר הגיע הנער לגיל המצות ביקשו הוריו מאחיו
הגדול מו"ה יהודה[1] שילמד את אחיו הצעיר, אך
לא יכל לפי שהיה לומד במשך היום בחברותא עם כמוהר"ר עמרם אזולאי[2], בעקבות כך החליטו
ההורים לשלוח את הילד לישיבה בעיר התורה מראכש, כאשר גדל ויהי לנער תלמיד מופלג
ומעיין דגול, אחד מבני העיר לקחו לחתן וחותנו היה בכל ממון פתח לרבי אלעזר ישיבה
ובה העמיד מאות תלמידים בעיון. (רבי דוד וענונו).
רבו
בהקדמה לספר
"חידושים לרבינו יעקב אבטאן", כתוב שתלמידו הוא כמוהר"ר אלעזר הלוי
זלה"ה. ואף בספר עבודת הלוי הביא חיודשים צפי הרב יעקב אביטאן.
ואפשר שלמד גם כפי שמעתי
מהרה"ג רבי שמעון ביטון שליט"א רבה של העיר בית שמש שרבינו למד בישיבת
רבי אברהם זריהן זצ"ל.
ראש הישיבה.
העמיד תלמידים רבים בעיון
התלמוד, שחלקם נהפכו למרביצי תורה וכיהנו כרבנים חשובים, אחד מבין תלמידיו לא היה
ידוע כבעל כישרון, באחד מן הימים החל לשאול ולהקשות בלימוד, דבר שעורר את עיני ראש
הישיבה והחל לחקור הדבר, עד שהתברר שנכנסה בו רוח רעה, הרב גזר שתצא הרוח מהתלמיד
לבל תזיקו וכך הוה (הרב שושנה מאשדוד).
הגאון רבי אלעזר הלוי
זלה"ה שימש כראש הישיבה במראכש ובעל מחבר הספרים עבודת הלוי על הש"ס,
באחד מימי השישי השמש רבי יצחק נחמיאס ז"ל (גם בארץ בישוב ישרש
המשיך בלבוש אבותיו), בא לצאת עם הרב לקניות לכבוד שבת, הרב ראה שאין הפרוטה מצויה בכיסו
להוצאות צורכי השבת, הרב ביקש ממנו שילמדו יחדיו דיני משכון המובא בש"ע בחלק
חושן משפט, והנה בעודם לומדים הגיעה אשה ונתנה בידי הרב משכון שישמור עליו ואמרה
שהרב יכול להשתמש בו עד לתאריך מסוים, ומשכון זה הרב הניח בידי אחד הגבירים בעיר
וקבל ממנו מעות עבור המשכון ובכך קנה צורכי השבת (הרה"ג רבי משה סבאג
זצ"ל רב ישוב ישרש, פניני המידות ערך אמונה).
פת במלח
רבי אלעזר היה מתפרנס
מפרוטות שקיבל מהורי התלמידים, והיה עני מרוד, עד כדי כך סיפרו תלמידיו שמידי יום
היה מקפיד לסעוד לבדו, התלמידים רצו לדעת מה סיבת הדבר, טיכסו עצה ביניהם והחליטו
שבעת סעודתו הסתכלו עליו מהחלונות וראו פלא שכל מאכלו היינו פת לחם ומטבילו בשמן
זית, ולמרות דלותו תמיד היה שמח בשמחתה של תורה (הרב משה אוחנונא
אב"ד פ"ת).
פקידת עקרות
תלמידו רבי יעקב נחמני
ורעייתו שכלו שבעה ילדים צעירים בימים. בצער לו פנה לרבו רבי אלעזר לעצה וברכה,
רבו שלח אותו ואת רעייתו להשתטח על ציונו
של רבי סעדיה ן' ריבוח זלה"ה ואשר במחיצתו קבורים עוד שבעה בחורים,
ונהגו כמנהג מרוקו לישון לילה אחד בציון הצדיק, ולאחר לילה זה, התגלה אליו הצדיק בחלום ובישרו ששמע ה' את תפלתו ויולד לו
בן ויקרא שמו על שם הצדיק, ובאמת כך הוה שהרתה אשת רבי יעקב. ועד שנולד הרך הסתלק
מורו ורבו רבי אלעזר הלוי זלה"ה,
וקרא שם התינוק רבי לוי סעדיה שלימים התפרסם בגדולתו ובגאונותו בתורה ואשר העמיד
תלמידים הרבה.
הקפדת הרב
אחד במראכש שהוציא שם רע על אחד מתלמידי רבי אלעזר הלוי. ומאד חרה
לרבי אלעזר שמוציאים שם רע לחינם לתלמידו, עד שהפטיר שהמוציא שם רע יקבל עונש שהיה
למרגלים במדבר. לא עברו ימים רבים עד שאותו האיש חלה בלשונו עד שיצאו לו מהלשון
תולעים (הגאון רבי משה אוחנונא).
בני חבורתו
בני חבורתו נמנים מו"ה רבי יעקב אביטאן כפי שהרב מזכירו בספרו
על מסכת פסחים (ו ע"א) וז"ל והסכים עמי הרב ר' יעקב אביטאן יצ"ו.
וק"ל. קידושין כח ע"א וכך אמרו לי התלמידים שכן תרץ הרב מגן גיבורים.
בני הכפרים
כידוע בישיבה היה מעמד מיוחד לתושבי העיר על פני הכפים הנקראים
שולחים, והיתה הקפדה בשיעורי הרב שאין לישאול שאלות בהמלך הסוגיא א עד סוף השיעור,
והראשונים שיכולים לשאול שאלות הם מבני הכפרים, כדי לרוממם אותם ולעריך אותם שעזבו
את ביתם ובאו לישבה לתקופה של חצי שנה (מבוא לספר מטה זבולון).
בית הגאון
לאחר פטירת הרב, מכרו את
בית הרב לגוי, היו רבים שהזהירו את הגוי שלא כדאי לו לגור בבית של חכם גדול, אך
הגוי לא שמע, ולאחר זמן קצר משהחל להתגורר בבית הרב, נרצח על ידי פורעים, ובכך
התפרסם בכל העיר, גודל קדושת ביתו של הגאון (רבי שושנה מאשדוד).
בלב ונפש
איש חסד היה ר' שמעון
אסולין זלה"ה המכונה הקצב, היה בן בית בביתו של רבי אלעזר הלוי ואף היה תומך
ברב כלכלית מיד חודשו בחודשו. מידי יום שעבר רבי אלעזר מהשיבה לביתו היה עובר דרך
החנות ומאחל ברכה לקצב. רבי אלעזר הכיר טובה לקצב, ומדיי שבת לסעודה שלישית היה
מגיע לביתו ויה ה סעוד עם בני המשפחה והיה אומר דברי תורה. והיו כה קשורים בלב ונפש, שכאשר רבי שמעון הלך
לבית עולמו זכה להיקבר סמוך להגאון רבי אלעזר (הרב יוסף אלגרבלי).
הכותב מומחה ליהדות מרוקו הרב אברהם אסולין אתר אור חדש אתר אור חדש אתר אור חדש
[1] מהתלמודאים שהיו בעירת אלקעלה ראה אודותיו במחברת אלקלעה וחכמיה.
[2] מהתלמודאים שהיו בעירת אלקעלה ראה אודותיו במחברת אלקלעה וחכמיה.