אור חדש

 היום הילולת שמעון הצדיק הקבור בירושלים.

 

ניתן לקבל חוברות

 

"תורת אמך"

 

מנהגי מרוקו  

 

במילThis e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 
 

                                                                     

ציון שמעון הצדיק הרב אברהם אסולין
פרשת שבוע נח מפי הרב אברהם אסולין
מסר לבני העדה יוצאי מרוקו תשע"ח מפי הרב אברהם אסולין
 

 

 

 

 

תורת אמך  

 

מקצת פסקי רבני מרוקו ◆ לוב ◆ תוניס ◆ אלג'יר ◆  

סגולות ארבעת המינים

א.    אתרוג

קיימת סגולה באכילת האתרוג שעליו בירכו. מסוגל לעקרות וללידה קלה , ואם כותבים עליו שמות הקודש, מסוגל לטיפול בבעיות גימגום.

ב.    ערבה

את הערבות היו מצניעים ואח"כ מבשלים

במים ונותנים את מימיהם
לנשים עקרות. (נהגו העם ,חג סוכות אות יד)

בנוסף , מסוגלות לשאת לשמירה בדרכים.

עליערבה של ההושענות מסוגלים לבטל הפחד (ספר המידות פחד אות טז)

ג.      הלולב

סגולה להניח את הלולב מעל סף הדלת לשמירה על הבית, וכך נהג
גם הרה"צ רבי דוד מלול זצ"ל , רב העיר דימונה.

סכך קיינעס
המאוחסן מידי שנה, בעקבות האיסחון יכולות לדבוק בו נגיעות רבות, ולכן מומלץ לקראת האחסון לרסס בחומר קוטל חרקים, ולשים לב שהסכך יבש לחלוטין. יש לאחסן את הסכך בדרך המבטיחה אטימות מוחלטת, שלא יהיה חדירת לחות, ורצוי להכניס לתוך הסכך כדורי עש...

מה עושים בסכך? 

צריך להיזהר בתשמישי מצוה שלא יבאו לידי בזיון, ולכן אחר חג הסוכות אין לדרוך ברגליו על הסכך.

מסיבה זו בדרום מרוקו נהגו לאחר החג, לשרוף את הסכך, וובכך הבטיחו שלא יבואו לדרוך על הסכך...ובארץ מי שלא יכול לקיים המנהג בשריפה, את הסכך יכסה בכיסוי ויניחו ליד פיח האשפה או יניחם במקום מוצנע.

 

.לצפיה על תולדות חייו של הצדיק רבי כליפה אלמליח זצוק"ל

  http://orhadash.net/index.php/site-map/2013-02-02-19-26-19/video/latest/hgfxdfsgadhfjgkh.html

לתגובות:

לתגובות והצטרפות למיל השבועי

וקבלת חוברות תורת אמך – מנהגי מרוקו וצפון אפריקה This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

קדושת בית כנסת

א. אבי מורי שמע מזקני הכפר אולדמנצור על מעמד ברכת הלבנה שהתקיימה באותם ימים. באותם ימים שרר מתח רב בכפר, על כן מיד לאחר ברכת הלבנה נגשו אנשי הכפר להרה"צ רבי כליפה אלמליח זיע"א ושאלוהו אודות השמועה על בוא הנאצים, אמר להם רבינו: 'אכן יבואו לכאן הנאצים, אך לא יצליחו לבצע את זממם, זאת בזכות ששמרנו על כבוד בית הכנסת ולא דיברנו דברים בטלים בתוכו. ורבות רבנו עורר על קדושת בית הכנסת, והיה שגור בפיו דברי הזהר פרשת תרומה (עמוד קלא:). תרגום, מי שמדבר בבית כנסת בדיבורים של חול, אוי לו שמראה פרוד, אוי לו שגורע האמונה, אוי לו שאין לו חלק (באלקי) ישראל, שמראה שהוא אין לו אלוקים, ולא נמצא שם, ואין לו חלק בו, ולא מפחד ממנו, ונוהג בזיון בתיקון העליון שלמעלה.

ב. הגאון רבי אברהם סבע זלה"ה ממגורשי ספרד, בספרו צרור המור פרשת בהר, "וכן נמשך להם הגירוש בספרד מצד חלול שבת מחלוקת וקטטה בבתי כנסיות בשבתות וימים טובים, עד שבעונותינו סבבו לעשותם בתי עבודה זרה. רבי פלוני ראה בית כנסת שהייתה בו מחלוקת. ואמר חוששני שיהא בית עבודה זרה, ולימים מועטים נלקח לבית עבודה. וכל זה לפי שלא היה להם יראת מקדש. הרבנים מחו בכל תוקף בידי השותים ערק ואוכלים ביצים בבית הכנסת בתפלת שחרית, שהרי פסק שו"ע (סימן רפט הלכה א), אין לאכול קודם הקידוש.

ג. סדנא בבא חאקי זלה"ה צעק רבות על חילול קדושת בית הכנסת, קדושת ספר תורה, אכילה קודם קידוש. והוסיף שיש בזה חשש כפירה שח"ו אין השכינה שורה בבית הכנסת, ומשה רבנו ע"ה אמר בפרשת נצבים "פן יש בם איש אשה אשר לבבו פונה היום מעם ה' ... לא יאבה ה' סלוח לו, כי אז יעשן אף ה' וקנאתו באיש ההוא" בר מינן על ככל ישראל. ואדם כזה כדאי לו שלא יבוא לבית הכנסת ויתפלל בביתו. מתוך דרשת הגאון רבי רפאל כדיר צבאן זלה"ה. (ספר שיירי הנפש סימן ט).
ד. הרב רבי עמרם ארוביע זלה"ה כאשר כיהן כרב שכונת נחלאות שבעה"ק ירושלים ת"ו בנה בית כנסת ע"ש אביו החסיד רבי שלמה ארוביע זלה"ה, סיפר אחד הפועלים שהשתתף במצוות בנית בית הכנסת, כי רבי עמרם הקפיד שכל הפועלים מעבר לכך שכולם יהיו יהודים, שגם יקפידו בכל יום טרם מלאכתם לבנית בית מקדש מעט ללכת ולטבול "מפני שבית הכנסת צריך להבנות בקדושה וטהרה (מבוא לנתיבי עם).
ה. הרה"צ רבי חנינא אברג'ל זלה"ה התגורר במושב תירוש, היה רגיל להתפלל בבית הכנסת אשר נמצאת במושב השכן, את דרכו לבית התפלה היו הולך ברגליו מרחק גדול ביותר (כחמישה ק"מ), על אף גילו המבוגר. בדרך לשם הוא היה עובר בתוך קוצים, נחשים עוברים לידו והוא בכלל לא רואה אותם, כשהיו באים אליו כלבים הוא היה משתיק אותם ולא פחד מהם, היה עושה את הדרך הזאת בימי החורף הקרים, למרות שכל הדרך היתה מלאה שלוליות, וכל זאת כדי להשלים להם מנין ולקרא להם בספר התורה (בצור ירום ח"ז עמוד לא/ב).
ו. לאחר שהרב משה מלכה זלה"ה התיישב בעיר פתח תקוה

ושמש כרבה של העיר, פעל ויסד בית הכנסת בבנין קבע. וכך כתב הרב בספרו מקוה המים (ח"ו, או"ח סימן יא) וז"ל: כאמור זכינו להקים בית הכנסת בפתח תקוה שכל הקהל הוא מרוקאי, ומשום כך גם הנוסח וגם המנהג שם הוא מרוקאי. כפי שנהגנו אז, כדי שלא להוציא לעז על אבותינו נ"ע, ולא יאמרו האנשים דהוו 'קטלי קני באגמא'.
ז. הצדיק רבי אהרן משה פינטו מעולם לא דיבר שיחה בטלה בבית הכנסת, ופעם שאל את בנו למה יש שלטים בבית הכנסת "אסור לדבר בשעת התפילה" הלא איך אפשר בכלל לדבר בבית הכנסת (מפי הרב חיים שמעון פינטו רב העיר אשדוד)

שבת שלום הרב אברהם אסולין

לתגובות:

לתגובות והצטרפות למיל השבועי

וקבלת חוברות תורת אמך – מנהגי מרוקו וצפון אפריקה a0527145147@gmai