אור חדש

תורת אמך לאור חכמי המערב פרשת "קרח"

תורת אמך◆ פרשת קרח ◆ לאור חכמי מרוקו ◆מס'58

המלקט: הרב אברהם אסולין

ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי ודתן ואבירם בני אליאב ואון בן פלת בני ראובן(טז, א).

המחלוקת לפעמים יכולה להיות אמצעי כשר, אם היא נעשית מתוך כוונה טובה לבירור פני הדברים. אבל אם אינה במטרה רוחנית באופן מוחלט, יכולה להרוס באופן גרוע מאד. ויקח קרח, לקח קנין ונכסים כנאמר (סנהדרין קי), שלוש מטמוניות הטמין יוסף מאוצרותיו , במצרים, ואחד מצא קרח, ומזה נמשך שנתגאה כי נתעשר ועשה מחלוקת. או ויקח לשון ליקוחים, שלקח לו אשה חדשה והיא הסיתה אותו, כמו שמפורש בגמרא (שם), על הפסוק במשלי (יד, א), חכמות נשים בנתה ביתה, זו אשתו של און בן פלת. ואולת בידה תהרסנו, זו אשתו של קרח, שהסיתה אותו לחלוק על אהרן שהיה קרוב משפחתו (צוף דבש),

וישמע משה ויפל על פניו(טז, ד).

אפשר לומר על פי מה שאמרו רז"ל (זוהר ח"ב קפב), שאסור להסתכל באדם כשהוא כועס, כי הוא כעובד עבודה זרה. ולכן "ויפול על פניו", שלא להסתכל בדמותם כשהיו בכעס, ואחר שנחו מזעפם, אז וידבר אל קרח ואל כל עדתו לאמר (נשמת חיים משאש).

המעט מככם כי הבדיל אלהי ישראל אתכם מעדת ישראל להקריב אתכם אליו(טז, ט).

משה רבינו ע"האמר לקרח 'המעט מכם כי הבדיל', הנה הרדוף אחר הכבוד, הכבוד בורח ממנו, ולא בחר הקב"ה בשבט לוי אלא מרוב הענוה שבו. 'המעט מכם', אתם ממעטים עצמכם. 'כי הבדיל ה' אלהי ישראל אתכם", שתהיו משרתים "להקריב אתכם אליו" שהיא את דכא, ואתם מבקשים גם כהונה, והרי אמר רב (ב"ב י), התגאה נופל בגיהנם. לכן אמר להם (במדבר טז, ג), רב לכם, שהרי רב הרחיק מכל וכל, לכך לא דנם בשום עונש אחר, אלא ירדו חיים שאולה כסברת רב, כל המתגאה נופל בגיהנם (אבקת רוכל אוחיון).

וישלח משה לקרא לדתן ולאבירם בני אליאב ויאמרו לא נעלה(טז, יב).

משה נתחכם בזה לדבר עמם ביחוד שלא בשעת הוועד, אולי ירויח דעתם אחד לאחד, גם באמצעות החשיבות אשר הוא מחשיבם לדבר אליהם מכללות הנועדים יתרכך לבם להטות אוזן. אעפ"כ הם ענו 'לא נעלה', מואסים הם אותה המעלה אשר תבא להם ממשה. ואמרו טעם לדבריהם, גם בשליחות זה שאתה שולח אחרינו, לא לטובתינו אתה מכוון אלא להשתחרר {להשתלט עלינו} (אור החיים).

דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם ועשו להם ציצית(טו, לח).

אפשר לרמוז על פי מה שאמרו חכמים זכרונם לברכה על פסוק את ה' האמרת היום וה' האמירך היום אמר להם הקב"ה לישראל אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם שנאמר "שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד" ואני אעשה אתכם חטיבה אחת שנאמר "ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ": וזהו שאמר דבר והנהיג נערי בני ישראל "ואמרת אליהם" פירוש הגדיל אותם בהרמת ראש בשביל ש"ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם" ויאריכו ימים לדורות אלו שני דורות שנגזרו להם "ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת" פירוש יוסיפו על ציצית ופתילים תכלת נותן טעם תפלין כשירים להניח תמיד שכל המניח תפלי מאריך ימים שנאמר ה' עליהם יחיו אבל בתנאי והיה לכם לציצית לא תעשו אותה מצות אנשים מלומדה אלא יהיו לכם לציצית כמו מציץ מן החרכים כמו המשל שהביא מהר"ם אלשיך ע"ה משל לשני אנשים שנתפרדו איש מעל אחיו ונתן אחד לחבירו טבעת אחת וחקוקה בה אבן טובה ובה זוכר אהבת חבירו כך אתם עם בני ישראל על ידי שתעשו הציצית לזכרון תעשו מצות ה' ועל ידה גם כן תזכו לראות פני שכינה וזהו "וראיתם אותו" פירוש אות ויו שהוא עץ החיים: או יאמר והיה לכם לציצית פירוש שתתעטפו בה ותחשבו אותה דבר טוב דהיינו שתעשו ציצית נאה על דרך התנאה לפניו במצות ותזכו על ידי זה "ועשיתם אותם" זו מצות עשה "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עניכם" זו מצות לא תעשה כי עינא וליבא תרי סרסורי דעבירה ולא מבעיא קודם שתתחילו בעבירה שיכולה מצות ציצית להצילכם ממנה אלא אפילו בזמן שאתם זונים אחריהם ממש תצילכם ממנה כמו אותו תלמיד ששמע שיש זונה בכרכי הים ועל ידי מצות ציצית שטפחו לו על פניו נמנע ולא עשה עבירה ואותן המצעות שהיתה רוצה להציע לו באיסור הציעה לו בהתר ועל ידי זה והייתם קדושים אתה והאשה עצמה לאלהיכם כי לבסוף נתגיירה האשה: ושמא תאמר ולמה מצוה זו דוקא יש בה סגולה זאת יותר מן המצות כולן: לזה אמר אני ה' אלהיכם נאמן ליפרע ממי שעובר על מצותי ואני ה' נאמן לשלם שכר טוב לעושים מצותי שיש בה שתי פעמים אני ה' כמו שהשיב להאשה ואמר לה מצוה אחת צונו הקב"ה וכתוב בה שתי פעמים אני ה': (כפר ליצחק אברז'ל).

ותנו בהן אש ושימו עליהן קטרת לפני ה' מחר והיה האיש אשר יבחר ה' הוא הקדוש רב לכם בני לוי (טז, ז).

ותנו בהן - בנשים דין מאן דקרי ותני וזהו. אש- שהיא התורה. ושימו עליהן קטרת - נאים מעשיה כקטורת. לפני ה'- פנים בפנים. מחר - ליטול שכרן על ידי. והיה האיש אשר יבחר ה' הוא הקדוש- פירוש על ידי זכה הבעל והבנים ולכן. רב לכם בני לוי - פירוש נתחברו לכם ועשו עמכם לויה כמאן דתני וקרי:

נושא. ותנו בהן אש - אפשר לרמוז על פי שאמרנו בדרוש דיצר הרע נולד עם האדם מיציאתו מרחם אמו שנאמר לפתח חטאת רובץ רובץ ויצר הטוב אינו בא לאדם עד י"ג שנה ויום אחד כמו שפירש רבינו מהר"ם אלשיך ע"ה בכוונת המשנה אור לארבעה עשר בניסן בודקין את החמץ שהוא יצר הרע וזהו שאמר ותנו בהן אש נוטריקון והיה תמיד נמצא והיה באיברי האדם נוהג אש שהוא יצר הרע כי הוא מאש ואני בשר ודם וכמו שהיה מכריז רב עמרם נורא בי עמרם ושימו עליהן קטורת נוטריקון י"ג שנה יום מכניס ודוחק עליהן פירוש על איברי האדם קטורת שהוא יצר הטוב שנראין מעשיו כקטורת או יאמר קטורת נותן טעם קשר טלית ראויה תפלין ועל ידם זוכה ורואה שכינה בעולם העליון וזהו לפני ה' מחר על דרך היום לעשותן ומחר לקבל שכרן ועל ידם האדם מיחד שם הוי"ה ברוך הוא ונעשה טהור וקדוש וזהו והיה אותיות הוי"ה ועכשיו נעשה אדם אשר יבחר ה' הוא הקדוש הפך ממעיקרא שהיה האדם טמא ומסור ביד היצר הרע ועכשיו נעשה יצר הטוב לכם ושולט על היצר הרע ועל רמ"ח איבריו וגידיו של אדם על ידי התורה והמצות כמו שאמרו חכמים בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין ועל ידי זה תקראו בנים על דרך בני אם תקח אמרי בנים אתם לה' אליהכם ועכשיו נתחברתם ונדבקתם בשכינה ונעשיתם בני לויה על דרך עתה ילוה אישי אלי וזהו בני לוי: (כפר ליצחק אברז'ל).

שבת שלום הרב אברהם אסולין

לתגובות והצטרפות למיל השבועי וקבלת חוברות תורת אמך – מנהגי מרוקו וצפון אפריקה This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.