אור חדש

תורת אמך - עשרה בטבת שחל ביום שישי

תורת אמך ◆ תעניות ◆ לאור חכמי מרוקו ◆ מס' 32◆

המלקט: הרב אברהם אסולין

א. תענית שנופלת ביום שישי כמו השנה, מנהג צפון מרוקו שלא להניח תפילין בתפלת מנחה כמובא בשו"ת ויאמר יצחק (תענית סימן ב'), וכן מנהג העיר פאס (הרה"ג רבי שלמה אבן דאנן שליט"א), וכתב הגר"ח פלאג'י בספר כף החיים (סימן יט סעיף ה), שלא יניחו תפילין במנחה ע"ש, במנחת ראש חודש יכול להניח תפילין, ולפי מה שכתב בנגיד מצוה, נראה דהוא מצוה רבה וקצת חיוב איכא ע"ש, אך בערב שבת אפילו אם הוא יום התענית, הגם שיהיה תענית ציבור דהינו עשרה בטבת, לא יניחו תפילין אפילו שמתפללים מנחה גדולה. ובעיר מראכש (מפי הרב מאיר אסולין), ובדמאנת (מפי הרב חיים בן דהאן), וכן בק"ק  וארזאזת ובבני מלאל נוהגים להניח תפילין וכן מנהג יהודי ארם צובה.

ב. עשרה בטבת בערב שבת, מנהגנו להוציא ספר תורה ולקרוא "ויחל משה". ונראה לענ"ד


מנהג העיר מכנאס בלבד היה שלא להוציא ס"ת -  כמובא בספר תורת אמת (סימן תקנ), וז"ל ומנהגנו כמ"ש האגור שהובא בבית יוסף, שאין קוראים ויחל במנחה מפני כבוד השבת עכ"ל. אבל בצפון מרוקו , ובעיר פאס (הרה"ג רבי שלמה אבן דאנן שליט"א), בעיר מראכש (מפי הרב מאיר אסולין), בדמאנת (מפי הרב חיים בן דהאן), וכן בק"ק ווארזאזת ובבני מלאל נוהגים להוציא ספר תורה וקוראים ויחל משה.

ג. כתב הרמב"ם (זמנים, תעניות פ"ה ה"א), יש שם שכל ישראל מתענים בהם מפני הצרות שאירעו בהן כדי לעורר הלבבות לפתוח דרכי התשובה ויהיה זה זכרון למעשינו הרעים ומעשה אבותינו שהיה כמעשינו עתה עד שגרם להם ולנו אותן הצרות. שבזכרון דברים אלו נשוב להיטיב שנאמר והתוודו את עוונם ואתעוון אבותם וגו'.

ד. נהגו ליתן צדקה בכל התעניות כמאמר חז"ל אגרא דתעניתא צדקתא כמאמר הגמרא (ברכות עמוד ו:), וכן איתא במסכת (סנהדרין עמוד לה.), אמר רבי יצחק כל תענית שמלינין בו את הצדקה כאלו שופכי דמים שנאמר צדק ילין בה ועתה מרצחים (ישעיה א' כא'), ופירש רש"י  בד"ה כל תענית וכו' כי רגילין

היו בלילי תענית לעשות צדקה והיו עיני העניים נשואות לכך, ואם ילינו נמצאו עניים רעבים ללחם שנשענו על כך. וכתב רבי חיים בן עטר בספרו ראשון לציון (סימן רמו סעיף יט), פשיטא דמנהג קדמונים אין לזוז ממנו לחלק צדקה ביום התענית אפילו נטלו י"ד סעודות (מהקופה של הצדקה), מכמה טעמים נכונים.

ה. מנהגנו כפסק הש"ע (סימן תקנד סעיף ה), שנשים הרות ומניקות פטורות מן התענית בצום גדליה, עשרה בטבת, תענית אסתר,י"ז תמוז,מפני צער הולד. חוץ מתשעה באב, ויום הכפורים (במקום חשש סכנה יש לעשות שאלת רב). וכתב הגאון רבי רפאל בירדוגו בספר תורת אבות (סימן תקנ), דמה שכתב הרמ"א שנהגו להחמיר כשאינן מצטערות, אנן לא קי"ל הכי אלא כדעת מרן. וכך גם נהגו יהודי אלג'יר כדעת מרן, כמובא בספר מטה יהודה עייאש (סימן תקנ), וכן מנהג תונס כמובא בשו"ת שואל ונשאל (ח"ד סימן ח).

ו. תשעה באב שחל בשבת ודחוי ליום ראשון, מתירים להרות ומניקות שלא להתענות.

ז. מנהגנו בארבעת התעניות לחנך הילדים שהגיעו לחינוך להתענות על פי שעות והכל לפי כוחם. (שמעתי מפי הגר"י מאמאן), וכן כתב בקיצור ש"ע טולדאנו (סימן תק הלכה טו), וז"ל בתשעה באב והוא הדין בשאר תעניות יש לחנך הילדים והילדות לשעות דלאו סכנה, אבל לא לכל היום דבתענית דרבנן אין להחמיר משום סכנה. וכן נהג בקודש הרה"ג רבי אברהם אבוחצירא זצ"ל "בבא הנה" להרגיל בנועם את הילדים בתענית שעות. (מפי הרה"ג אברהם מוגרבי).

ח. נהגו בכל התעניות בתפלת המנחה להניח תפילין, להשלים מאה ברכות וכך מובא בב"י או"ח (סימן מו אות ג), ואם הוא מתענה חסרו ח' מסעודה אחת שאינו סועד ונמצא שאינו מברך אלא צ"ח ויש לו להשלימן כשיניח ציצית תפילין בתפלת המנחה ויברך עליהם, כמובא בסידור אהבת הקדמונים (עמוד יב), לתושבי פאס קודם בואם של מגורשי ספרד. ובספר זך ונקי לרבי יוסף כנאפו זצ"ל (פרק כג עמוד רלט), כתב בתענית אסתר, יניח תפילין בתפלת מנחה ע"כ. וכן העיד הגר"ש משאש בשו"ת שמש ומגן (ח"ד עמוד טו), וז"ל שמדת חסידות ללובשם, וכל העם מקצה לא לבשו אותם, רק אנשים חסידים לבשו אותם, וגם אני כל ימי חורפי לבשתי אותם, אבל כעת לעת זקנתי עם העייפות הגדולה, ביטלתי את זה. ובעיר מראכש, דימנאת, ובהרי האטלס הניחו הציבור תפילין (מפי הרב מאיר אסולין). והמנהג בתונס להניח תפילין כפסק הבית יוסף ובדור האחרון הנחת תפילין היה נחלת יחידי סגולה כמובא בספר עלי הדס (פרק טו ה"ו). ומנהג יהודי אלג'יר שתלמידי חכמים ואנשי מעשה מניחים תפילין בתענית בתפלת מנחה כמובא בספר זה השולחן (תענית)

ט.  כאשר צום גדליה, עשרה בטבת, תענית אסתר, י"ז תמוז נדחים. מנהגנו במערב להתיר אכילה לחתן, אבי הבן, מוהל, וסדנק. כפסק הש"ע (סימן תקנט ה"ט), וכן כתב בשו"ת ויען משה (או"ח סימן עז), ובשו"ת קרית חנה דוד (ח"ב סימן עה), ובשו"ת והשיב משה לר' משה מלכה זצ"ל (סימן לו). אומנם כתב בקיצש"ע טולדאנו (סימן תקו הלכה טו), וגם אנחנו נוהגים להשלים אפילו בארבע תעניות והסעודה לא יעשו אותה עד בלילה לכולי עלמא.

י. יש מקומות שמפטירין בתענית בתפלת מנחה, כמובא המנהג במסכת סופרים (פ"יז ה"ה), וז"ל ובתעניות של תשעה באב ושבע אחרונים של עצירת גשמים, ברכות וקללות אבל תעניות אחרות, ויחל משה ומפטירים דרשו ה' ויש אומרים שאין מפטירים, ונהגו בו העם להפטיר עכ"ל. וכתב הש"ע (תכח ה"ח), וז"ל וביום צום גדליה במנחה מפטירין דרשו. ורבנו מנחם ב"ר זרח בספרו צדה לדרך (מאמר א כלל ב פ"ו), כתב כשקורין בתורה בציבור, אין מפטירין בנביא אלא בשבתות וימים. ושמעתי מהרב מאיר אסולין שראה במראכש ובבוגמאז, ועוד מקומות במרוקו שבצום גדליה מפטירין שובה ישראל. וכך נהגו בבית הכנסת של הר"מ מלכה זצ"ל ראב"ד פ"ת (אור תורה מרחשון תשס"ח עמוד קסה). וכן בישיבה הגדולה אור ברוך בראשות הגר"ג טולידאנו שליט"א, מפטירין דרשו בצום גדליה כפסק הש"ע, באזור אגדיר לא קראו מפטיר, ראה בספר כף נקי (עמוד קכג), וכ"כ בספר פאת ים מונסוניגו (סימן ח'), כתב שלא נהגו לקרא הפטרה בתעניות, לבד מתשעה באב. וכ"כ בשו"ת מים חיים(ח"א או"ח סימן ריז),וכתב מה שאין מפטירין בשאר תעניות משום שלא נזכר בש"ס ולא בפוסקים, ובפרט שנהגו להתפלל מנחה ביום התענית בעת שמתפללין בו בשאר ימים שהוא עידן עבודה ומסחר, ולא רצו להטריח על הציבור יותר מדי, זולת בצום גדליה שהוא מעשרת ימי תשובה לא חששו לטרחא דציבורא, כדי לעוררם לדרוש את ה'. ובהערות לספר מגן אבות כתב הגר"א עמאר שמנהג העיר מכנאס מפטירין בצום גדליה לפניה ואחריה, וכן הגר"ד צאבח העיד שבעיר מראכש היו מפטירין בצום גדליה בלבד. בהערות לספר מגן אבות. וכן מובא בספר נהגו העם (צומות ותעניות אות כז).

וכן מנהג אלג'יר לקרא הפטרה בכל ארבע תעניות. והגר"י משאש כתב בשו"ת מים חיים (ח"ב סימן ז), וז"ל פה בכל ערי אלג'יר נוהגים להפטיר במנחה של כל התעניות, וההפטרה היא שובה ישראל, זולת בצום גדליה מפטירין דרשו ה'... וכן המנהג באיזה מקומות מערי המערב, ובאיזה מקומות נוהגים להפטיר רק במנחה, של תשעה באב, "שובה ישראל", ובצום גדליה, דרשו ה' ובשאר תעניות אין מפטירין , ולענין הברכות פשוט שבכל מקום שמפטירין בצבור צריכים לברך לפניה ולאחריה. וכ"כ בספר זה השולחן (עמוד נג. רמח), שבאלג'יר עיר הבירה נוהגים להפטיר דרשו. וכן מנהג תוניס לקרא את הפטרה בתפלת מנחה של כל תענית ציבור, ההפטרה היא שובה ישראל, והוא כדעת רב סעדיה גאון, פרט לצום גדליה שבו מפטירין דרשו ה' בהמצאו כמו שפסק מרן הש"ע (סימן תכח ה"ח), ובמסכת מגילה (עמוד כא), כתבו התוספות ד"ה הקורא שכתבו שהטעם שמפטירין במנחה ולא בשחרית משום דכתיב בהפטרה שמרו משפט ועשו צדקה, ואגרא דתעניתא צדקה לעת ערב.

יא. השרוי בתענית ושכח ובירך על מאכל או משקה, ולפני שטעם נזכר שהוא בתענית, יטעם מעט שלא תהיה ברכתו לבטלה וימשיך בתעניתו (שארית הצאן ח"ד סימן שעב עמוד קב)

יהי רצון שיבנה המקדש במהרה בזכות אהבת חינם

בברכה

הרב אברהם אסולין

לתגובות: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.