אור חדש

הגאון ראש הישיבה רבי יעקב דהאן זלה"ה ראש הישיבה במרכאש מתוך הספר חכמי מראכש להרב אברהם אסולין

רבי יעקב דהאן זלה"ה

גדל  בכפר תיז'ל ליד סידי רחאל.

אביו היה עשיר גדול ר' יעקב בצעירותו עזר לאביו במסחר.

תמיד השתוקק ללמוד תורה עד שגברו געגועיו ללמוד תורה, ביום בהיר מבלי להודיע להוריו הלך לעיר התורה מרכאש, הישר לבית ראש הישיבה כמוהר"ר שלמה הכהן,  בפיו איני מחפץ כסך וזהב שזה יש לנו לרוב בכפר, אלא ללמוד תורה  בתחילה התגורר בבית רבו, עד שלימים נהפך להיות חתן דבי נשיאה ולימים המשיך דרכו בראשות הישיבה [1].

ראש הישיבה

 בבית המדרש לעזמא בקומה השניה

רוב תלמידו מבני הכפרים, היה דרכו ללמד דף אחד בעיון במשך מספר ימים כל שיעור כדרך ראשי הישיבה ארבע שעות, והיה מפורסם כעמקן עד מאד וכולו בד' אמותיו [2].

עיונו הזך

בעיר מכנאס התקשו החכמים בביאור אחת הסוגיות בש"ס,  טיכו עצה לשלוח משלחת לעיר מראכש אל חכם רבי יעקב דהאן, כאשר הגיעו לרב, שאלו את הרב בדבר שקושיית הסוגיא, הרב שמע את הקושיא, והשיבם שבעוד יומיים ישיב להם, במקום נוכח בנו לחכם ר' שלמה, אמר לאביו למה עוד יומיים, במקום ענה תירוץ גאוני דבר שעורר התפעלותם, במקום אביו חשש מעין הרב ובמקום שלף את נעלו וסתר לו, ובמקום יצא לו דם מחוטמו (ר' עמרם אזולאי).

חברותא

הרב שלמה אוחנונא זלה"ה חתן הרב כליפה אלמליח זל"ה רב דאולדמנצור, בשלושים שנותיו האחרותיו עסק כליל בתורה, היות ובנו מרדכי עשה חיל בממון, ומידי חודש היה מפריש לידי חכם יעקב, ומתוך ידידות היו לומדים פעם בשבוע בחברותא (הגאון רבי משה אוחנונא).

מפנקס בן ישיבה

רבי יעקב בוסקילה, הגיע מהכפר תאזנכת ללמוד בישיבת רבי אלעזר הלוי במשך

חמש שנים שקד על תלמודו ורק פעם אחת הלך לבקר בבית הוריו, שהיה הדרך הולך על ארבע, ממוצאי שבת עד יום שישי וחוזר חלילה.

הספק בחמש שנים.

במשך חמש שנים הספיקו בלימודם מסכת כתובות, ומסכת בבא מציעא עד פרק הזהב. התלמיד התעלה בלימודיו עד שידע בעצמו ללמוד בעיון, עד שראש הישיבה נתן לו, למסור את הסוגיא ואחריו היה מוסיף עוד בפלפול.

סדרי לימוד

כל השבוע שמעו שיעור בתלמוד מהגאון, החל מהשעה שמונה עד שתים עשרים בצהרים.

יום חמישי למדו ש"ע  באר היטיב.

יום שישי למדו חומש רש"י וביאור הרא"ם (הרב מנשה בוסקילה). וכן למדו שיעור בעברית ודקדוק, אותו לימד הגאון רבי חיים שושנה זלה"ה.

הכנה לשיעור

היה מכין את השיעור בכלל יום עם תלמידו חכם כליפא מור יוסף שהיה ת"ח וחזן באחד מבתי הכנסיות במרכאש, (אח הגדול של חכם אלעזר מור יוסף ראש ישיבה נוה ארץ בקזלבנקה), ר' כליפא היה מתגורר אצל הבעל הבית ר' עמרם צבאח (אביו של הגאון ר' דוד צבאח במונטריאול), אחר הלימוד המשותף עם הגאון, היה מגיע לבית וכולם כבר עלו על יצועם, וכדי שלא לגזול את שנתם היה עולה לישון ללא ארוחת ערב, ויהי היום אשת בעה"ב רואה שמידי יום התלמיד לא אוכל, שהרי נותר האוכל על השולחן, ולסיבה זאת החל כל יום ר' עמרם אחר סגירת חנותו היה יושב כארבע שעות ליד הגאון ותלמידו והיה מקשיב אפילו שלא ידע כל מאן דגרסי, והכל כדי שהתלמיד אחר לימודו יסעד לבבו תראו מהי אהבת תלמידי חכמים (הגאון רבי יוסף עזראן זלה"ה).

דרכא אחרינא

מידי יום היה הרב הגאון, מאריך את דרכו, מביתו לבית מדרש וחזור, כדי שלא לעבור בשוק, כדברי הגמרא (ב"ב עמ' נז ע"ב).

ספרי האחרונים.

באחד מימי השישי, התיישב רבי יעקב בוסקילה על הספר עבודת הלוי, רבו ראה כך אמר לו רבו את הפסוק בקהלת (פרק א' פסוק ז'), כל הנחלים הלכים אל הים והים איננו מלא וכו' קאמר שכל הספרים על הש"ס הולכים אל הים - התלמוד. תשקוד על התלמוד ושם מגיעים כל הנחלים, וכך היה דרכם בקודש ללמוד בעיקר רק ספרי ראשונים, וכן בנו לחכם שלמה הדאהן, היה בגישה זאת אבל היו פעמים שהזכיר מהספר עבודת הלוי.

ישנים אצל בעלי בתים.

כאשר הגיעו התלמידים מהכפרים בכל שעה, היו לוקחים אותם ראשי הישבה לבתי בתים שניו היו לנים ואוכלים, אחד מבעלי בתים היה ר' יעקב, והיה דרישה בפיו שכל תלמידי יקבל, חוץ ממי שנקרא כשמו יעקב, ביום אחד באישון לילה קבל תלמידים, ולמחרת ישב על בעל הבית ושאל לשמו, השיבו יעקב, אמר לו שאינו יכול להתארח אצלו, פנה התלמיד לראש הישיבה, והשיבו את הפסוק בישעיה (פרק מ' פסוק כז), למה תאמר יעקב ותדבר ישראל וגר' הישבו התלמיד המשך הפסוק  נסתרה דרכי מה' ומאלהי משפטי יעבר.

שידוך לביתו

כאשר ביתו הבכורה מרת אביבה ע"ה בגרה, הרב חפץ מבין תלמידו את התלמיד בעל המידות והלמדן כאחד, ובחר ברבי חיים רפאל ששונה זלה"ה אחר שידע על פה על בוריין את מסכתות הנלמדות בשיעור, בבא קמא, בבא מציעא, ובבא בתרא (ר' אליהו שושנה). כיהן כדיין בעיר קזבלנקה, וחבר ג"ח אעירה השחר, ובארץ היה חבר לשכת הרבנות באר שבע הסתלק ביום י"ב תשרי התשמ"ז ומנוחתו כבוד בבית העלמין הישן באר שבע.

חלה מרוב העיון

סיפר תלמידו רבי משה חליואה כאשר חכם דהאן נפל למשכב, אמר לו הרופא אם ברצונך להבריא תפסיק את לימוד העיון, מאר החכם לרופא אתה מעשן? השיב כן, אתה יכול להפסיק לעשן? כמו שאתה לא יכול להפסיק את העישון גם אני לא יכול להפסיק את לימוד העיון (לב דוד בהקדמה).

בשנותיו האחרונות היה נמצא הרבה בביתו, כאשר ביקרו אותו בביתו ראו שהוא לומד חומש, שנשאל על כך היכן הגמרא, השיב שהרופא אסר עליו ללמוד בעיון (רבי מכלוף נחמני).

ענוה יתירה

תמיד היה הולך בצידי הדרכים, ואף ביקש אחר פטירתו שלא יעשו לו מצבה (תלמידו רבי יעקב אלמליח זלה"ה).

כבוד התורה

תלמידו הגאון רבי יעקב בוסקילה, אחת הפעם התכנס בישיבת דיני ורבני העיר קזלבקנה, ותוך כדי היה רתיחא דוארייתא, ומאחד הרבנים הדברים הגיעו לפסים אישים ביחס לרב בוסקילה, והגדיל לדבר שלא כהוגן בהגאון רבי יעקב דהאן, אך הרב בוסקילה שמע ביזונו וידום, אך אחר אותה האסיפה, כתב מכתב מחאה על כבוד התורה למרוקו ורבו, ואשר החישוב לרבו מובהק, ושהסתלק רבו, לא גזז את שערו ראשו

מתלמידיו:

 הרה"צ רבי מסעוד אשר פינטו זלה"ה (הגדה ויגד משה  עמ' 16), סופר דיינא, חכם רבי אלעזר מור יוסף,  לחכם יאיר חפוטא זלה"ה מראשי השוחטים בעיר מרכאש ובארץ כיהו כרב העיר באר יעקב, הגאון רבי יעקב בוסקילה. רבי יצחק דלויה זלה"ה מחבר הספר תולדות יצחק על התורה. משוחטי העיר פאריז שבצרפת וכן כיהן שם כראש כולל. הגאון רבי יוסף בוסקילה זלה"ה רב העיר בית שמש (קונטרס ואזזאת). רבי דוד קדוש זלה"ה מהגיד ממרכאש ומחבר ב"ח לב דוד על התורה ודרשות (הקדמה לספר לב דוד). הגאון רבי אברהם אלמליח זלה"ה מחבר הספרים על התלמוד בתוך עמי ד"ח ראה בהקדמה, שכתב חיבורים אלו על פי יסודות השיעורים בעולם הישיבות בעיר מראכש. הרב יעקב פרץ זלה"ה רב הכפר אית חכים ספר זכרון אלה תולדות יעקב. הרב דוד מלול זלה"ה רב העיר ירוחם אשר כתב עליו בספרו מכתם לדוד (עמ' 2), ראש הגולה מו"ר הגאון המפורסם רבינו יעקב דהן זכר צדיק לברכה.רבי שלום אלבאז, לימד תלמידים במרכאש ובא"י כרב הספרדי לעיר חדרה חיבר הספר שלום רב על התורה.

נבל"ע

בעיר מרכאש, נבל"ע בערב ר"ח וערב שבת כ"ט בכסליו נר חמישי של חנוכה בשנת התש"ה.

נפטר צעיר כבן חמישים ושש שנים. כתב עלי מליצה בספר תהלתו בפי (עמ' קנב).

 לתגובות This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.


[1] הרב מרדכי אמיתי רב ק"ק בעיר ב"ב

[2] עטרת גבריאל עמ' רעג.