אור חדש

הרב רפאל מסעוד אבן מוחא מהספר מראכש וחכמיה

כמוהר"ר רפאל מסעוד אבן מוחא

רב ואב"ד מראכש

נולד בשנת התקמ"א.

למד אצל רבו רבי יוסף חרוש. לומד עם החכם השלם והכולל הדיין הצויין החסיד העניו כמוהר"ר יוסף חרוס שנת תקע"ד (מסכת גיטין עמ' דף כ' עמ' קנ וכן דף עט ע"ב), ושאלני ידידי רי"ח לחוות דעתי וכו'.

לימים כיהן כאב"ד ולימד והעמיד תלמידים רבים.

הוא היה אומר

כשהיה מלמד את תלמידיו היה מעודדם ומזהירם ללמוד תורה לשמה, וכאשר לימד התלמידים את מסכת כתובות  אמר לתלמידיו תלמדו לשמה יתקיים בהם הכתוב" בעצתך תנחני ואחר כבוד תקחני ר"ת כתובות.

עם חכמי פאס

שמעתי פרפרת נאה משם משם הרב הגדול מעוז ומגדול, סבא דמשפטים, ר"מ במתא מראקש יע"א חסידא קדישא הרב מסעוד בר מוחא זצוק"ל, ספרו עליו כי בפעם אחד הלך לעיר פאס יע"א, ורצו רבני הדור להשתעשע מאד מתורתו ומרמזיו המתוקים מדבש, והיה מנהגם לעשות פרכת בפתח החדר ששם יושבים המסובים לסעודה. והרב הנזכר היה שם בסדר תרומה, והזמינוהו בכבוד, כבוד חכמים להסב עמהם בסעודה, וכדי לפתוח במילי דבדיחותא בא עד פתח אשר שם הפרכת היתה ולא רצה להכנס. אמרו לו בכבוד יכנס מורנו לפנים. אמר להם רבותי עברתם על שכתוב בסדר השבוע זה, דהנה תורתנו  הקדושה חסה על העניים, ולזה צויתנו ושמת את השולחן מחוץ לפרכת, כדי שיראה העני מה בעל הבית עושה ויבא לאכול, וכבודכם הרי עשיתם השלחן לפני הפרכת, וזהו ענין סעודת היום, צוותה התורה לתת השלחן מחוץ לפרכת, ובסעודת הלילה צותה גם כן תורה"ק שלא ישב בעה"ב חשכים לאכול, אין זה הדרך מוציאתו אלא צריך  להדליק נר כדי שיראה העני ויבא לאכול עמך גם כן, וזה אומרו ואת המנורה נכח השולחן, ולמי צותה התורה צוויים אלו, לסתם עניים אשר הם סובבים בעיר, לא כן ת"ח, גמירי צורבא מרבנן אפתחא לא מהדר (שבת קנא :), וצריך אתה להזמינו לשלחנך, וזה אומרו על צלע המשכן תימנה, הרוצה להחכים ידרים (ב"ב כה:), הרוצה להעשיר יצפין, וזה אומרו והשלחן תתן על צלע צפון. זה מה ששמעתי מפי מגידי אמת שאמרו שהרב הזכר פירש כך. יה"ר מלפניו יתברך שזכותו תעמוד לנו ולכל ישראל אחינו אמן נצח סלה ועוד (פרח שושנה שמות עמ' שה).

בניו

כמה"ר מכלוף מקצת חידושיו מובאים בספר אביו "פרפראות לחכמה" (עמ' פב), ועוד. וכן חידושים מבנו השני כמה"ר אברהם (עמ' קכט).

חיבוריו

פרדס רימונים ח"א שו"ת על ארבעת חלקי שולחן ערוך.

ח"ב על הש"ס. וספרו "פרפראות לחכמה" על התורה ונ"ך. דרשות והספדים.

עת הסתלקותו

ביום שישי י"ז בתמוז הלך לבית הכנסת להתפלל תפלת שחרית, באמצע הדרך נוגח על ידי פרה, ובכוחות עצמו הגיע לבית הכנסת, והודיע לקהל את אשר קרה, המתפללים טענו שצריכים לתבוע דמי נזיקין מבעל הפרה. אך רבי מסעוד התנגד נמרצות באומרו "זאת פרה אדומה", אך נותר להתפלל עד סוף התפלה, כאשר הגיע לביתו הרב הרגיש שכוחותיו אינם בידו. והודיע שהסתלקות קרובה, מיד הגיעו חברא קדשא "חסד ואמת" לשאול בשלומו, והורה להם רבינו, איך לטפל בו והיכן לקבור אותו. לבנתים פשטה השמועה בכל מראכש אודות מצב בריאותו המדרדר, קהל כל העיר החל לנהור לישיבתו המפורסמת שבביתו, מרבים בתפלה ודואגים בשלום רבם האהוב. והנה הגיעה הערב ליל שישי, הרב  פתח את פיו "אנכי בן תשעים וחמש שנים היום,  כל ימי לא ביטלתי תפלה בבית הכנסת, ועתה אני מבקש כל מי שאינו ראוי להימצא פה, לצאת כי השכינה עומדת להיכנס לכאן" דקות אחר כך, אמר הרב "ברוך הבא" ומיד כל הקהל פתח באמירת שמע ישראל. כמובן שחברא קדישא עשו כפי שהורה להם רבינו. בעיר מרכאש מפורסם החום הרב בימי הקיץ וביותר בחודש תמוז, והנה פלא, בעת שכל העיר מלוים את רבינו, לפתע החל לרדת גשם עז ואתו אף ברד. ומיד פלא גדול שאחר שקברו את רבינו, פסק הגשם כלא היה.

בית רבינו

במשך כמאה שנים רבים מתושבי העיר מגיעים לישיבתו של רבינו שבביתו, להתפלל תפלת ערבית  של שבת, ומוצאי שבת, ושם הונח גם נר מיוחד לזכרו, רבים מבקשים שם בחדרו את בקשתם, עם העליה לארץ, העבירו את נר הצדיק לחדר הסמוך לקברו.

פטירתו

ביום שישי ח"י תמוז שנת התרל"ד. בגיל תשעים וחמש. מנוחתו כבוד בעיר מראכש.

לתגובת: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.