אור חדש | מאמרים
מחזירים עטרה ליושנה
והזמרה שאפשר על ידה להתנתק מהחומר
ולהגיע לדרגת נבואה, ידוע שבזמן בית המקדש המדבר לשון הרע תיקונו להביא שתי
ציפורים, ובמדרש תנחומא כתב למה קורבן ציפורים ולא קרבן בהמה ?
אלא אומר המדרש, קורבן הציפור שמצפצפות
כנגד הקול שיצא מגרון אדם בדורו לשון הרע, לכן חזק מלשון חזון ונבואה כי השירה
נלקחת ממקום גבוה הנקרא היכל הניגון, לכן כמה צריך להיזהר ממנגן לא כשר, השר גם
בהרקדה מעורבת, כיד דבר שפוגם בנשמת השומעים המזיקה לנפש, כידוע שיש זמרים
שהאלכוהול משפיע על מזג רוחם ה"י, לעומתה שירת יהדות מרוקו, יתכן שהיא קדומה
עוד כהמשך לשירת הלויים בבית המקדש, שהרי ההתיישבות במרוקו עוד מתקופת בית ראשון,
ושירה רבותינו כשירת הבקשות כל שבת שונה מחברתה (בעדות המזרח שירת הבקשות דבר
החוזר על עצמו), ובשירה זו ישנם ממאורעות הפרשה, וכמיהה לבנין ציון, כמובן שלהגיע
לשירה אם התוכן טוב בשמחה… בשירה הבקשות הגר"ש משאש זצ"ל היה מזיל דמעות
רבות…די להצגות
אבל אין ספק שאנו בני העדה המרוקאית,
אלופים בלחקות את השירה בנוסח הירושלמי, דבר שבא מענווה פסולה, תחשבו שייגש שליח
ציבור במניין עדות המזרח ויתנסח בלחן יהודי מרוקו… לעומתו בבתי כנסת מרוקאים יטענו
– אל תברך על "יראו עיננו", ולא לומר את ההלל בברכה, ואם תשמע פסק של
רבני צפון אפריקה לא כמו פוסק פלוני הינך מכשיל את הרבים, במקום תפלתי באלעד
"נוסח יהדות מרוקו" ניגש שליח ציבור ביום ראש חודש ושהגיע לברכת ההלל,
כמובן לא הסכים לברך משום ברכה לבטלה וביקש שאם משהו רוצה שייגש לתיבה, שאלתי אותו
הלא אתה יודע שכאן פוסקים ונוהגים כפסקי המערב, דבר שאם מרוקאי יברך על ההלל בברכה
לא יעבור לסדר היום.גבאים קחו יוזמה
לכן אנו פונה לגבאים די בכל אתר ואתר
יש בידכם הכסף, קחו יוזמה וקנו כמה ספרים של רבני המערב, שכל הציבור ידע ויכיר את
ספרי ההלכה, הספרים שנכתבו על הש"ס, התורה, דקדוק, שירה, קבלה ועוד, דבר
שיוסיף נדבה, ולהביא רבים מבני העדה שממשכים בדרך ישראל סבא וימסרו שיעור מענינא
דיומא, וחשוב בכל מקום לקיים לימוד פיוט של רבותינו נ"ע. הכרתי בנין בית
הכנסת מהמפוארים בארץ והעולם בעיר אשדוד בנין שעלה בסביבות עשר מליון ש"ח –
כל עיצוב הבנין בעיטורי מרוקו הידועים ביופיים (ראו חסידי חב"ד בונים בתי
כנסיות בארץ והעולם כבנין "770" של האדמו"ר מחב"ד), אבל מאות
סידורים מהרבה מהדורות של עדות המזרח – ביקשתי מהגבאים אולי תביאו מעט מסידור נוסח
אבותינו… דבר שעד היום לא קרה – כמה חבל…
מלבוש יהודי
תראו את אחינו החסידים. יאמר לזכותם של
אחינו האשכנזים , אשר לובשים מדי שבת כובע מזנבות של ארנבות המכונה שטריימל, יש
שצורתו דקה ויש גבוה פי שלוש בגדולו (כחסידי גור, אלכסנדר, מודיץ, אשלג), ואדרבה
גאים הם במלבושם, ואף חלקם מקפידים על גרביים לבנות מעל גבי המכנס, ולעומתם אנו
בני המערב הינו לשנינה ולבושה יחשב, כיום ישנה קהילה ברכסים שבצפון בראשות ידידי
הרב דוד בליטי כמידי שבת לובשים את המלבוש המסורתי…
פסיקה ייחודית
שלא נדבר על שכיום כל ספרי התורה
והמזוזות לא כפי רבותינו, וכן הכתובה, או כל הפסיקה הייחודית שלנו בחושן משפט
שמועטים יודעים ממנו, וכן למקובלים בימנו מלבד שיטה רבנו האריז"ל כמעט ולא
יודעים משיטת הקבלה הנהוגה במרוקו "שיטת הצירופים" ….
לכן – הגיע הזמן "להחזיר עטרה ליושנה" ומספיק להיות כחגבים בעיננו.
הכותב מומחה ליהדות מרוקו הרב אברהם אסולין
ביוגרפיה הרב אלעזר הלוי
[1] שילמד את אחיו הצעיר, אך לא יכל לפי שהיה לומד במשך היום בחברותא עם כמוהר"ר עמרם אזולאי[2], בעקבות כך החליטו ההורים לשלוח את הילד לישיבה בעיר התורה מראכש, כאשר גדל ויהי לנער תלמיד מופלג ומעיין דגול, אחד מבני העיר לקחו לחתן וחותנו היה בכל ממון פתח לרבי אלעזר ישיבה ובה העמיד מאות תלמידים בעיון. (רבי דוד וענונו).רבו
בהקדמה לספר
"חידושים לרבינו יעקב אבטאן", כתוב שתלמידו הוא כמוהר"ר אלעזר הלוי
זלה"ה. ואף בספר עבודת הלוי הביא חיודשים צפי הרב יעקב אביטאן.
ואפשר שלמד גם כפי שמעתי
מהרה"ג רבי שמעון ביטון שליט"א רבה של העיר בית שמש שרבינו למד בישיבת
רבי אברהם זריהן זצ"ל.
ראש הישיבה.
העמיד תלמידים רבים בעיון
התלמוד, שחלקם נהפכו למרביצי תורה וכיהנו כרבנים חשובים, אחד מבין תלמידיו לא היה
ידוע כבעל כישרון, באחד מן הימים החל לשאול ולהקשות בלימוד, דבר שעורר את עיני ראש
הישיבה והחל לחקור הדבר, עד שהתברר שנכנסה בו רוח רעה, הרב גזר שתצא הרוח מהתלמיד
לבל תזיקו וכך הוה (הרב שושנה מאשדוד).
הגאון רבי אלעזר הלוי
זלה"ה שימש כראש הישיבה במראכש ובעל מחבר הספרים עבודת הלוי על הש"ס,
באחד מימי השישי השמש רבי יצחק נחמיאס ז"ל (גם בארץ בישוב ישרש
המשיך בלבוש אבותיו), בא לצאת עם הרב לקניות לכבוד שבת, הרב ראה שאין הפרוטה מצויה בכיסו
להוצאות צורכי השבת, הרב ביקש ממנו שילמדו יחדיו דיני משכון המובא בש"ע בחלק
חושן משפט, והנה בעודם לומדים הגיעה אשה ונתנה בידי הרב משכון שישמור עליו ואמרה
שהרב יכול להשתמש בו עד לתאריך מסוים, ומשכון זה הרב הניח בידי אחד הגבירים בעיר
וקבל ממנו מעות עבור המשכון ובכך קנה צורכי השבת (הרה"ג רבי משה סבאג
זצ"ל רב ישוב ישרש, פניני המידות ערך אמונה).
פת במלח
רבי אלעזר היה מתפרנס
מפרוטות שקיבל מהורי התלמידים, והיה עני מרוד, עד כדי כך סיפרו תלמידיו שמידי יום
היה מקפיד לסעוד לבדו, התלמידים רצו לדעת מה סיבת הדבר, טיכסו עצה ביניהם והחליטו
שבעת סעודתו הסתכלו עליו מהחלונות וראו פלא שכל מאכלו היינו פת לחם ומטבילו בשמן
זית, ולמרות דלותו תמיד היה שמח בשמחתה של תורה (הרב משה אוחנונא
אב"ד פ"ת).
פקידת עקרות
תלמידו רבי יעקב נחמני
ורעייתו שכלו שבעה ילדים צעירים בימים. בצער לו פנה לרבו רבי אלעזר לעצה וברכה,
רבו שלח אותו ואת רעייתו להשתטח על ציונו
של רבי סעדיה ן' ריבוח זלה"ה ואשר במחיצתו קבורים עוד שבעה בחורים,
ונהגו כמנהג מרוקו לישון לילה אחד בציון הצדיק, ולאחר לילה זה, התגלה אליו הצדיק בחלום ובישרו ששמע ה' את תפלתו ויולד לו
בן ויקרא שמו על שם הצדיק, ובאמת כך הוה שהרתה אשת רבי יעקב. ועד שנולד הרך הסתלק
מורו ורבו רבי אלעזר הלוי זלה"ה,
וקרא שם התינוק רבי לוי סעדיה שלימים התפרסם בגדולתו ובגאונותו בתורה ואשר העמיד
תלמידים הרבה.
הקפדת הרב
אחד במראכש שהוציא שם רע על אחד מתלמידי רבי אלעזר הלוי. ומאד חרה
לרבי אלעזר שמוציאים שם רע לחינם לתלמידו, עד שהפטיר שהמוציא שם רע יקבל עונש שהיה
למרגלים במדבר. לא עברו ימים רבים עד שאותו האיש חלה בלשונו עד שיצאו לו מהלשון
תולעים (הגאון רבי משה אוחנונא).
בני חבורתו
בני חבורתו נמנים מו"ה רבי יעקב אביטאן כפי שהרב מזכירו בספרו
על מסכת פסחים (ו ע"א) וז"ל והסכים עמי הרב ר' יעקב אביטאן יצ"ו.
וק"ל. קידושין כח ע"א וכך אמרו לי התלמידים שכן תרץ הרב מגן גיבורים.
בני הכפרים
כידוע בישיבה היה מעמד מיוחד לתושבי העיר על פני הכפים הנקראים
שולחים, והיתה הקפדה בשיעורי הרב שאין לישאול שאלות בהמלך הסוגיא א עד סוף השיעור,
והראשונים שיכולים לשאול שאלות הם מבני הכפרים, כדי לרוממם אותם ולעריך אותם שעזבו
את ביתם ובאו לישבה לתקופה של חצי שנה (מבוא לספר מטה זבולון).
בית הגאון
לאחר פטירת הרב, מכרו את
בית הרב לגוי, היו רבים שהזהירו את הגוי שלא כדאי לו לגור בבית של חכם גדול, אך
הגוי לא שמע, ולאחר זמן קצר משהחל להתגורר בבית הרב, נרצח על ידי פורעים, ובכך
התפרסם בכל העיר, גודל קדושת ביתו של הגאון (רבי שושנה מאשדוד).
בלב ונפש
איש חסד היה ר' שמעון
אסולין זלה"ה המכונה הקצב, היה בן בית בביתו של רבי אלעזר הלוי ואף היה תומך
ברב כלכלית מיד חודשו בחודשו. מידי יום שעבר רבי אלעזר מהשיבה לביתו היה עובר דרך
החנות ומאחל ברכה לקצב. רבי אלעזר הכיר טובה לקצב, ומדיי שבת לסעודה שלישית היה
מגיע לביתו ויה ה סעוד עם בני המשפחה והיה אומר דברי תורה. והיו כה קשורים בלב ונפש, שכאשר רבי שמעון הלך
לבית עולמו זכה להיקבר סמוך להגאון רבי אלעזר (הרב יוסף אלגרבלי).
[1] מהתלמודאים שהיו בעירת אלקעלה ראה אודותיו במחברת אלקלעה וחכמיה.
[2] מהתלמודאים שהיו בעירת אלקעלה ראה אודותיו במחברת אלקלעה וחכמיה.